השירים, הם רק עוד דרך להעביר את הזמן. להפיג את המתח. לסתום את הפתח. הם המסיכה, הקריצה, המסווה, פרגוד שמעברו המזווה – השירים, מאחוריהם עומדת, ללא ניע, נשמה. נושבת, שוממה.
השירים. הם בוחנים. וזה אתה שבמבחן. מנסה להתקבל, לנוח בצילם, מהם להתמסטל, להתקבל, אל תחת חסותם.
השירים – מה הם מספרים לך על עצמך, עליך לעולם? מה הם מסגירים אם לא את מבוכתך? למי הם משדרים? הם בכלל לטובתך?
השירים. שקטים ואפורים, זורחים ומהירים, מכוונים למטרה, נופלים אי שם רחוק, מעבר לגיזרה.
הם לא כדאיים.
אולי רק לפעמים.